תיקון עולם

הישגו הגדול של מנכ"ל המדינה ביבי נתניהו, כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, היה שעד לאחרונה הוא הצליח לפורר את הבעיה הכלכלית, שמקורה בשיטה עצמה ולא במדיניות כזו או אחרת, להמון בעיות שמפוזרות בין שלל מוקדים. בעוד שאזרחי אירופה וארה"ב קרסו תחת נטל האבטלה וממשלותיהן בפאניקה בשל משבר החוב, מדינת ישראל הציגה כלפי חוץ תמונה של פריחה כלכלית. אחוזי האבטלה הגיעו לרצפה, אבל הישראלים העובדים לא מצליחים לגמור את החודש, שלא לדבר על לרכוש דירה. הגירעון של ישראל הוא מהנמוכים בעולם, ותחזיות הצמיחה, למרות העדכונים כלפי מטה, עדיין מרשימות. אבל במקביל, שירותי הרווחה, הבריאות והכבאות קורסים, והמשרדים הממשלתיים היחידים שכמעט כל דרישותיהם מתמלאות הם האוצר והביטחון. (המשך…)

לפני חודש היה נדמה שסוף סוף זה קורה. גל ההתקוממויות העממיות שהחל בטוניסיה, צבר תאוצה במצרים, שטף את לוב, סוריה, תימן, יוון וספרד מגיע סוף סוף לחופי ישראל. הקש ששבר את גב הגמל: מחיר הקוטג'. עכשיו מסתמן שגבולות המאבק מתרחבים – לא עוד רק מהפכת לייקים בפייסבוק שקצה גבול ההשפעה שלה הוא מקרר הגבינות בסופר – המאבק יוצא לרחובות. מחאת שוכרי הדירות בתל אביב עוררה התלהבות גדולה בתקשורת המסחרית, ונראה שזו רק ההתחלה.

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה זוכר שלא ממש התלהבתי (בלשון המעטה) מהחרם על הקוטג' ולא תליתי בו תקוות לכך שהוא יביא לאיזשהו שינוי מהותי. מחאת שוכרי הדירות היא סיפור אחר. לכאורה, בשניהם אנשים יוצאים בקול נגד התייקרות של מוצר או שירות כלשהו. אבל רק לכאורה. חרם הקוטג' הוא מאבק של צרכנים, של אלה שמקבלים את ההיגיון המעוות של השיטה הכלכלית הנהוגה, ומנסים לשפר קצת את מצבם בתחתית הפירמידה, במקום לנסות להרוס את המבנה הארור הזה מהיסודות. אקטיביזם כזה רק מחזק בסופו של דבר את המערכת, גם אם נדמה שהוא מערער לרגע את מעמדם של כמה מהעומדים בראשה. (המשך…)