ארכיון הרשומות עם התג "מיתוסים כלכליים"

להחזיר את היציבות למערכת: ממונו-כלכלה לפולי-כלכלה

04/12/2011

אם נשאל עובר אורח אקראי מה זה כלכלה הוא מן הסתם ימלמל משהו על מסחר, כסף, מניות, בורסה, אג"חים וכדומה. זאת לא הכלכלה שמעניינת אותי. אני רוצה להתייחס לכלכלה על פי ההגדרה הרחבה של המונח, כפי שהיא מובאת בוויקיפדיה: "מכלול הפעילות האנושית המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו".

לאורך ההיסטוריה ביססו בני האדם מודלים שונים להשגת האמצעים החומריים הדרושים לקיומם ולרווחתם. המודל שעומד כיום בבסיס המערכת הכלכלית הגלובלית הוא רק אחד מהם. בפוסט הזה אבחן את המודלים הכלכליים השונים על פי שלוש בחינות – תפוצה, יציבות ויעילות, ועל בסיס זה אנסה להסביר מדוע ואיך השיטה הכלכלית הנוכחית השתלטה על השאר, למה היא על סף קריסה ואיך אפשר להפחית את הנזק. (המשך…)

הון-שלטון בישראל: כמה שקשוקה אפשר לבלוע?!

05/06/2011

פורסם גם בעבודה שחורה

9.6.2011: הפוסט עודכן

קשה להעריך כמה מהישראלים מבכים על לכתו של סמי עופר. ראש הממשלה שרוי באבל עמוק, כצפוי, אבל אני מנחש שהוא לא ממש מייצג במקרה הזה את הציבור. גם אני לא נעצבתי במיוחד למשמע החדשות על מותו. זה לא שימח אותי, חלילה, אבל קשה לי להאמין שאתגעגע אליו (כדמות ציבורית, כמובן, לא יצא לי להכיר אותו אישית).

בשבועיים האחרונים משפחת עופר כיכבה באחד מהסיפורים החדשותיים ההזויים ביותר בתולדות המדינה. אולי רק "העסק הביש" ופרשת הקלטת הלוהטת של ביבי עוקפים אותו במוזרותם. תקציר האירועים, למי שלא עקב: הממשל האמריקאי האשים את האחים עופר בסחר עם איראן, בכך שספינות שלהם עגנו בנמלים איראניים; רני רהב, דובר האחים עופר, מיהר להכחיש, אבל במקביל הדליפו "מקורבים" לאחים עופר שהעגינה של הספינות היתה בידיעת ובאישור הממשלה; ראש הממשלה מיהר להכחיש, אבל ראש המוסד התייצב לצד משפחת עופר, והעלה את החשד שקיים קשר בין שירותי הביון הישראליים ובין הפעילות של האחים עופר באיראן; יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת כינס ישיבה מיוחדת לדון בפרשה, אבל כמה דקות לאחר פתיחת הישיבה הוא פיזר אותה, לאחר שקיבל פתק מסתורי. (המשך…)

מנכ"ל מדינת ישראל

16/01/2011

ביום רביעי שעבר זכיתי לשמוע את ראש הממשלה ברגע נדיר מאוד של כנות. הנאום של נתניהו בסוף היום הראשון של ועידת "ישראל 2021" שערך דה-מארקר (שאליה הוזמנתי מטעם אתר אקטיביזם), היה מהחשובים שנשא רה"מ בתקופה האחרונה. נתניהו לא דיבר על איראן, על ההתנחלויות או על הפלסטינים, כי אם על נושא אפרורי למדי בעיני התקשורת הכללית אבל בעל השפעה אדירה על חיי היום-יום שלנו – האסטרטגיה הכלכלית שעל פיה הוא מוביל את מדינת ישראל. (המשך…)

הצמיחה הזאת עוד תהרוג אותנו

11/07/2010

לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד, הביולוג\גיאוגרף שכתב את "רובים, חיידקים ופלדה", שכבר הוזכר כאן בבלוג. קשה להפריז בחשיבותו של הספר הזה. עליי הוא השפיע אפילו ברמה הרגשית, ובשבועות האחרונים אני מסתובב עם תחושה אפוקליפטית חריפה, שגם באה לידי ביטוי בפוסט הקודם כאן. דיימונד משתמש במאות מחקרים מכל תחומי מדעי הטבע והחיים – אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, קלימטולוגיה, כימיה ואפילו בלשנות, אורג אותם לתוך סיפור מרתק ובאמצעות מגוון נתונים מרשים בהיקפו מנסה לענות על שתי השאלות שמתנוססות על כריכת הספר הזה: "מדוע נפלו הציביליזציות הגדולות של העבר?", ו-"האם זה יכול לקרות גם לנו?".

אי אפשר לתמצת את התשובות שנותן דיימונד לשאלות האלה בכמה שורות, לא סתם הוא הזדקק ללא פחות מ-500 עמודים כדי להתייחס לעניין, אבל בין שלל הסיבות והנסיבות שהובילו על פי הספר הזה להתמוטטות של חברות העבר יש אחת שנראית לי קריטית במיוחד, ורלוונטית מתמיד. (המשך…)

חומת הפטנטים: כך חונקים את היצירה

19/05/2010

אחת התכונות הבולטות שמבדילות את האדם משאר היצורים היא היכולת לדמיין מציאות אחרת מזו הקיימת, ולפעול להגשמתה. כישרון זה יכול לבוא לידי ביטוי בפעילות חברתית, באמנות או בכתיבה, ובעיקר בפיתוח כלים חדשים ושיטות ייצור חדשות בכל התחומים, או במילים אחרות – בהמצאות טכנולוגיות.

בזיכרון הקולקטיבי של התרבות המערבית, חידושים טכנולוגיים מסוימים קשורים לשמותיהם של ממציאים מסוימים: הדפוס עם גוטנברג, הטלפון עם בל, הנורה החשמלית עם אדיסון, המכונית עם ניקולס אוטו וכו', אבל רוב ההמצאות שמשמשות אותנו אינן מיוחסות לאדם כזה או אחר. האש, הגלגל, הפטיש, הקשת והחץ – וכן הרדיו, הטלוויזיה, מעבד התמלילים, הודעות האס-אמ-אס והאינטרנט – גם אדם משכיל ובקיא יתקשה לנקוב בשמותיהם של ממציאי הכלים האלה. (המשך…)

חוות הרעיונות: פארמוויל כמודל לתחרותיות אחרת

15/05/2010

אחד הטיעונים שמועלים באופן קבוע בתגובה לכל התנגדות שמושמעת כלפי השיטה הקפיטליסטית הוא שהאדם הוא תחרותי מטבעו, והקפיטליזם היא השיטה היחידה שמסוגלת לקחת את הנטייה האנושית הזאת ולנתב אותה – גם אם בדרך עקלקלה מאוד – לכיוון מועיל.

בבסיס הטענה הזו עומדות כמה הנחות סמויות. אחת מהן היא שבסופו של דבר, התחרות החופשית מועילה לכלל; הנחה אחרת מבוססת על הקביעה ש"טבע האדם", כפי שהוא בנסיבות החברתיות הקיימות, בלתי ניתן לשינוי; עוד הנחה שמשמשת את מיתוס התחרות החופשית היא שהדרך היחידה להפיק תועלת מהנטייה האנושית לתחרותיות היא באמצעות המשחק הכלכלי, קרי – צבירת עוד ועוד נכסים והון, כפי שלמעשה מתקיים כיום. (המשך…)

הסדקים נפערים: חמש הערות על המשבר באירופה

09/05/2010

1. ימין ושמאל רק חול וחול

שורשיו של המיתון של השנתיים האחרונות הם ב"משבר הסאב-פריים" בשוק הנדל"ן האמריקאי, והאנשים שיצרו את המשבר הזה הם בנקאי השקעות אמריקאים שפיתחו כל מיני "מכשירים פיננסיים" מתוחכמים, הצליחו לבלבל אוכלוסייה שלמה של קשיי יום ולמכור להם הלוואות בלתי הגיוניות, הפילו את שוק הנדל"ן בארה"ב ואחריו את העולם כולו.

זה היה משבר קפיטליסטי מובהק. הרגולטורים לא זיהו בזמן את הסכנה שבשוק משכנתאות הסאב-פריים, ושוב הפגינו את חולשתם ביחס לבעלי ההון. התסריט היה ידוע מראש: כמה אנשי עסקים מנפחים בועה ועושים הון בדרך, בעוד ששאר העולם משלם את המחיר כשהיא מתפוצצת. המשבר הזה גרם לשינוי כיוון בחשיבה הציבורית, מה שהוביל גם לשינוי מדיניות של ההנהגה הפוליטית. (המשך…)

להטוטני המספרים: מאבטלה מקומית לאבטלה גלובלית

29/04/2010

מאיר אתזור כותב בבלוג "חדר 404" של עידו קינן (פורסם במקור ב"התמונה הגדולה") על חוסר ההיגיון של הקמפיין הממשלתי הקורא "לקנות כחול-לבן":

"שלא יהיה ספק, המשפט הזה נכון: קנייה כחול לבן יוצרת מקומות תעסוקה. אבל על חשבון מה?

כדי להבהיר את הבעייתיות הראשונה כאן, אספר סיפור ידוע על החלון השבור. נניח ובוקר אחד אתה מתעורר ומגלה שחלונות ביתך נופצו בלילה, ואתה נאלץ להזמין זגג. בעל המקצוע מעריך את העבודה ב-1000 שקל. אתה משלם לו, והוא ניגש לעבודה. ככה עובר כסף תמורת חומר גלם ועבודה בין 2 אנשים.

האם המסקנה היא שכל בוקר כדאי לשבור חלונות של בית אחר כדי ליצור עבודה לזגג? ברור שלא. בנוסף לזגג ולשאר הבלגן, אתה עכשיו עני ב-1000 שקל, שאותם היית יכול לבזבז במקום אחר, בעצם יכול להיות שהזגג לקח עכשיו את מקום העבודה של החייט שאצלו היית קונה חליפה אם היו לך 1000 שקל. עצם זה שפעולה מסויימת יוצרת עבודה ומסחר, לא עושה אותה פעולה חיובית.

אז מה יקרה אם בהשוואת שני מוצרים זהים, תבחר לקנות כחול לבן, אבל יקר יותר? תיצור מקומות עבודה, אבל תהיה גם עני יותר".

את הפרדוקס הזה, שמצד אחד אנחנו רוצים לעודד יצירת מקומות תעסוקה בארץ אבל מהצד השני אנחנו רוצים לחסוך בהוצאות, מרחיב אתזור לתחום ההתייעלות הכללית, שנובעת גם מטכנולוגיות חדשות שמיישמות אוטומציה לפעולות שעד כה דרשו כוח עבודה אנושי:

"אין הבדל בין איבוד מקום עבודה כתוצאה מייבוא זול או איבוד מקום עבודה כתוצאה מהתייעלות עסק או המצאה חדשה שנכנסה לשוק."

אין ספק. מדובר בשאלה שצריכה להעסיק את כלכלני העולם מכל האספקטים שלה: חיסכון בהוצאות באמצעות העברת עבודות לאזורים שבהם דרישות השכר נמוכות יותר ושיפורים טכנולוגיים שמחליפים עובדים במכונות אוטומטיות פוגעים ביכולת התעסוקה של השכבות הנמוכות של החברה – הלא-משכילים, תושבי הפריפריה והמבוגרים.

(המשך…)


Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 91 שכבר עוקבים אחריו